שמואל שכטר ז"ל

נולד בשני בדצמבר 1938 בהונגריה.

היה נשוי לרותי וילדיהם הם שרון ודלית. ילדיו מנישואיו הראשונים הם ירון, גיא ואפיק.

נפטר במעין ברוך ב – 23 בנובמבר 2015 , בגיל 77 .

שמואל נולד בבודפשט ב-2 בדצמבר 1938, ילד רביעי לזאב (וולף) ושרה (וילמוש) לבית בלכנר, אח למרדכי ,יהודית (איבי) ואברהם. הוא נולד בשם רוברט (רובי) ולא ידוע כיצד התגלגל שמו לשמואל.

את ילדותו עבר בצל זוועות השואה, בתנאי רעב וקור בגטו בודפשט.

מרדכי, אחיו הבכור, עלה לארץ בשנת 1943. שאר בני המשפחה נשארו בהונגריה.

באותה שנה נלקח אביו למחנות עבודה ומאז לא ראו אותו עוד, הוא נספה בדכאו.

כשנה לאחר מכן, ב-1944, באחת האקציות, נשלחה אחותו, יהודית, לברגן בלזן, משם הועברה לאוושויץ ושם נספתה.

בסוף המלחמה הועברו שמואל ואחיו אברהם לבית בחסות ממשלת שוויצריה. אימו, שהייתה חולה וחלשה, לא הועברה איתם ומאז לא ראו אותה עוד.

שליחי תנועת "דרור" שהסתובבו באירופה באותם ימים אספו יתומים, וביניהם גם את שמואל ואחיו אברהם. הם הוברחו לסטריט (STRUET) בגרמניה, שם  שהו בבניין ששימש בעבר כבית הבראה לאנשי S.S ולאחר המלחמה ניתן לתנועת "דרור" ע"י האונרר"א (סוכנות הסעד והשיקום של האומות המאוחדות).

שמואל היה בסטריט כשנה וחצי, אברהם אחיו הספיק לשהות במקום חצי שנה ובשנת 1946 עלה לארץ בעליה בלתי ליגאלית. האוניה בה הפליג נתפסה והוא נשלח לקפריסין.

ב-20 ביולי 1947, כשהוא כבר בן 8 וחצי, ואחרי מסע של שנתיים וחצי מתום המלחמה,  עלה שמואל לארץ עם שאר בני גילו, בהפלגה שנמשכה שבוע ימים ממרסיי שבצרפת, לחיפה, על האוניה "פרובידנס".

שמואל הגיע לארץ כילד קטן, בלי הורים ובלי משפחה, כשהוא אינו דובר את השפה העברית. הוא הגיע לקיבוץ נען יחד עם חברו למסע הנדודים פנחס כץ (שהצטרף לאחותו בקיבוץ).

שמואל גדל והתחנך בקיבוץ כילד חוץ. בשנת 1957 התגייס לצה"ל, בתחילה כטנקיסט, אחר כך כנהג משאית, ואת סוף שירותו עשה בתל אביב במחנה נופש של החיילים. הוא השתחרר ב-1960 וחזר לנען.

הוא נישא לבת שבע ונולדו להם שלושה בנים – ירון, גיא ואפיק. ב-1970 הם התגרשו, ושמואל עזב לבית השיטה, שם היה כשנתיים.

בשנת 1973, במסגרת "נופש רווקים", הכיר את רותי עמיחי , חברת מעין ברוך. הם נישאו באוגוסט 1973. שמואל הצטרף לרותי במעין ברוך, וכאן הקימו את משפחתם.  ב-1974 נולד בנם שרון ובשנת 1977 נולדה ביתם דלית.

כחודשיים לאחר שהגיע לקיבוץ פרצה מלחמת יום הכיפורים. שמואל נקרא לשרות מילואים ואת רוב המלחמה עשה בדרום בסיני.

שמואל היה נגר במקצועו ועבד כשלוש שנים בנגרייה. לאחר מכן שימש כסדרן עבודה ואחראי על הרפת, אך ברוב שנותיו עבד במפעל המתכת של הקיבוץ. בשנת 2012 יצא לפנסיה והתפנה לעסוק בתחביביו ולהכין תכשיטים במלאכת הצורפות. תמונה של התכשיטים

שמואל נפטר במעיין ברוך ב 23 בנובמבר 2015.

 

ההספדים

רותי מספרת על שמואל

ההספד של ילדיו

ההספד של מירי סיני

דברים מעל הקבל הפתוח – לאה ג'רסי

חדר התכשיטים – ענת אבגי

 

יהי זכרו ברוך

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן