ישראל (שרול) לוינסקי ז"ל

מקורות המעיין
"לא כל מה שחלף איננו"

דף הנצחה

ישראל (שרול) לוינסקי, נולד ב-30 באוקטובר 1928, בפולין.
נפצע בקרב בנבי יושע ב-20 באפריל 1948, נפטר מפצעיו ב-22 באפריל 1948.
נטמן בכפר גלעדי.

שרול, בן יוכבד וחנוך, נולד בעיר ביאליסטוק, שבפולין בשנת 1928. בהיותו בן שנה עלה עם משפחתו לארץ-ישראל. למד בגימנסיה "הרצליה" ולאחר סיום לימודיו השתלם במלאכת הסריגה כדי לעזור להוריו, זאת במקביל להמשך לימודיו. היה בקיא בתנ"ך ובאגדה, דגל ברעיונות הקידמה, והאמין באדם העמל. מנעוריו היה חבר תנועת "המחנות העולים" ומגיל 14 חבר ה"הגנה". במסגרת ההכשרה המגויסת ששהתה במשקים כפר יהושע, רמת יוחנן ולבסוף כפר גלעדי ומעיין ברוך, התאמן כחובש והגיע לדרגת חובש גדודי. בתפקיד זה פעל עם יחידתו מתחילת המערכה באזור הגליל העליון. השתתף גם בליווי שיירות בכביש טבריה-מטולה, ובהתקפה על נבי-יושע.

בהתקפה השנייה על משטרת נבי-יושע, שנערכה בליל 19-20 באפריל 1948. פרצו החבלנים את הגדרות, קרבו לבניין והחלו להניח את חומר הנפץ. תוך כדי כך התגלו הלוחמים והושלכו לעברם רימונים שגרמו לנפגעים. פינוי הנפגעים עיכב את הפיצוץ, ובינתיים נפגעו לוחמים נוספים, וביניהם החבלנים. המטען לא הופעל.

עם עלות השחר ניתנה הוראה לסגת. הנסיגה בוצעה תוך לחימה בכוחות אויב רבים שהוזעקו למקום, ולכוח היו נפגעים רבים. ישראל הוסיף לטפל בחבריו גם לאחר שהוא עצמו נפצע. רק משהחלו כוחותיו אוזלים נסוג גם הוא, ואז נפצע שנית. אחרי שלושה ימים בהם נאבק על חייו, נפטר והובא למנוחת עולמים בבית הקברות בכפר גלעדי.

זכרו מונצח בפינת הזיכרון שבקיבוץ מעיין ברוך יחד עם חללי מלחמת העצמאות, בחוברת "על מות" ובספר ההכשרה "מכפר גלעדי למעין ברוך".

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן