יעקב (יענקל’ה) גלעדי ז”ל

מקורות המעיין
“לא כל מה שחלף איננו”

דף הנצחה

יעקב (יענקל’ה) גלעדי (אנטיפוב) נולד ב-10 באפריל 1928.
נפל ב-30 ביוני 1948.
נקבר בנחלת יצחק.

בן רחל ויהושע, נולד בתל-אביב ב 10 באפריל 1948. יעקב למד בבית-החינוך לילדי העובדים. בכאב לב ראה את אמו עובדת קשה לפרנסתם (האב שהה מחוץ לבית), והשתדל להקל עליה ככל האפשר. הוא ניסה לעודדה בתקווה לעתיד טוב יותר כשיהיה חבר בקיבוץ ויביא אותה אליו. יעקב הפסיק את לימודיו בגיל צעיר ויצא לעבוד ביציקת מתכת כדי להיות לה לעזר. מילדותו חיבב את הספורט, הצטיין בשחייה, כדורגל וכדורסל, וגדל להיות עלם יפה, בריא ועליז.

הוא הצטרף לתנועת הנוער “גורדוניה” ואחר-כך עבר ל”תנועה המאוחדת” ובשנת 1946 יצא להכשרה המגויסת שלה במסגרת הפלמ”ח. יעקב השתתף בפעולות המאבק בבריטים ובקורסים שונים והתמחה בסיירות, אך לאמו החרדה לשלומו היה אומר שהוא “בקיבוץ”. כשבא לעתים רחוקות לביקור חטוף בבית כשהוא צולע או עם רגל חבושה, היה ממציא תירוצים על תאונות שאירעו לו בעת “טיול” כביכול. יעקב שירת בכפר גלעדי, כפר בלום וכפר מנחם והחל להתבסס יחד עם חברי הכשרתו במעיין ברוך.

מראשית מלחמת-העצמאות שכל כמה אחים-חברים מקבוצתו, שנפלו מיריות מן המארב ובפעולות קרביות בסביבה ובמקומות אחרים. עם כל תיעובו לשפיכות הדמים, פעל כלוחם וייחל לסיומה המהיר של המלחמה. מהגליל הצפוני הועבר לירושלים, השתתף בכיבוש שייח’ ג’ראח ועצר את משורייני הלגיון הירדני מלהתקדם. הוא עבר בשלום את הסכנות שבליווי שיירות לירושלים וקרבות עם הערבים התוקפים אותן, והגיע לירושלים עם השיירה הראשונה שפרצה את הדרך.

בהפוגה הראשונה ירד לחופשה קצרה אל אמו בתל-אביב, חזר לשירות בצריפין ושם נהרג כשפגז התפוצץ בידו ב 30.6.1948 . הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בנחלת יצחק.

זכרו מונצח בפינת הזיכרון שבקיבוץ מעיין ברוך יחד עם חללי מלחמת העצמאות, בחוברת “על מות” ובספר ההכשרה “מכפר גלעדי למעין ברוך”.

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן