חוה יעקבזון ז”ל

חוה יעקבזון ז”ל

סבתא של מירה ויגאל יעקבזון ושל ורד לב

חוה נולדה בשנת 1897 ברוסיה.

היתה נשואה לזאב-וולף יעקבזון, ובניה הם אריה (ג’קסון) ז”ל ואברהם (טוג’ו) ז”ל.

נפטרה בבית האבות בצפת ב-17 באוקטובר 1988, בגיל 91 .

חוה יעקבזון (לבית הולצמן) נולדה בשנת 1897 בעיירה סטולין, ליד עיר המחוז פינסק שברוסיה הלבנה. הייתה נכדתו של האדמו”ר מפינסק מצד אימה, ונצר למשפחת יערנים  וסוחרי עצים מצד אביה. שם המשפחה –  הולצמן, נגזר מעיסוק זה שבתרגום מילולי פירושו “איש העץ”.

במשך דורות רבים נהגו במשפחת הולצמן לחכור שטחי יער של הגרף פוטוצקי, לכרות את העצים במהלך החורף, ובבוא האביב, עם הפשרת הקרח בנהרות, היו מסיעים את הגזעים בנהר שזרם בסמוך לעיירה והשתפך לנהר הגדול ויסלה, שמגיע עד  לעיר הנמל דנציג (היום גדנסק) ונשפך לים הבלטי.

בהיותה כבת 13, בשנת 1910 בקירוב, נפטר אביה מדלקת ריאות. היא, שהייתה הבכורה מבין ארבעת ילדי  המשפחה, לקחה על עצמה את תפקיד גידול אחיה ואחיותיה, וכן את ניהול משק הבית. בתום מלחמת העולם הראשונה סיימה את לימודיה בגימנסיה “תרבות” שבפינסק. עלתה לארץ בשנת 1924 בגפה, בעת שכל יתר בני המשפחה – אמה חסיה, אחיותיה חיה-שורל ואסתר-גולדה ואחיה סנדר, היגרו למונטריאול שבקנדה. בתחילה הגיעה ליגור, קיבוץ צעיר בתחילת דרכו, אך בן דודה שהיה לו מחסן עצים גדול בחיפה לקח אותה לחיפה ושם הכיר לה את זאב יעקבזון מי שעתיד להיות בעלה ואבי ילדיה. היא נישאה לו , ובחיפה נולדו שני ילדיה: הבכור – אריה (ג’קסון) ב 10.1.1928 והצעיר – אברהם (טוג’ו ) כעבור כשנה ושמונה חודשים (29.8.1929).

בשנת 1930 עברה עם ילדיה הפעוטים לירושלים, מצאה חדר קטן בשולי שכונת מאה שערים, והתחילה לבנות את חייה שם. הסביבה הייתה דלה, אך האנשים היו טובים, וחלקו עם הנצרכים את המעט שהיה להם. תמונה “סבתא חוה וזאב עם אריה ואברהם”

סיפור מיוחד קשור לתקופה זו: כבר למחרת בואה לירושלים, מצאה חוה בפתח ביתה בקבוק חלב שהונח שם עבור שני הפעוטות. את הבקבוק היה מניח מידי יום חלבן ירושלמי, מבלי לדרוש תשלום, עד שמצאה עבודה והחזירה לו את חובה. לימים, התברר שהחלבן הנדיב הוא אביה של כלתה, דינה, רעייתו של אברהם (טוג’ו).

בעלה, זאב וולף הצטרף אל המשפחה בירושלים, ועבד כמלצר בבית הקפה המפורסם תלפיות. חוה עבדה לפרנסת משפחתה משק בניהול בית של עיתונאי ירושלמי, ובנוסף כיבסה עבור שכנים ואפתה עוגות לאירועים.

כאשר התחילו הילדים ללמוד בבית הספר, שלחה אותם למבדקי התאמה ללימודים. לפי תוצאות המבדקים, נשלח הבכור (אריה) ללימודי מקצוע, ואברהם נשלח לבית ספר עיוני.

בשנת 1943 חלתה, ובהמלצת הרופא עברה להתגורר עם בנה הצעיר, אברהם, בטבריה. בעונת החורף והאביב עבדה בבית המלון “הרטמן” בטבריה, ובחודשי הקיץ והסתיו – במלון “מרכזי” בצפת. במהלך מלחמת השחרור ניהלה את המטבח של בית החולים הסקוטי בטבריה. לאחר המלחמה, כאשר הגיע בן דודה מארה”ב לארץ וביקש ממנה לנהל את משק ביתו, עברה להתגורר בבאר יעקב.

בשנת 1962 נסעה לקנדה לביקור משפחה. היא שבה עם אמה החולה, וזו נפטרה בחלוף כיממה מהגיען לארץ. לבקשת ילדיה, חוה נאותה בתחילת 1963 לעבור ולהתגורר במעין ברוך, בקרבת הילדים והנכדים. מרבית עבודתה במשך חייה בקיבוץ הייתה במחסן הבגדים. חוה נהגה להתחיל את יומה מוקדם בבוקר. כבר בשעה 04:00 התייצבה ליד עמדת הגיהוץ, ולקראת השעה 10:00 כל עבודות הגיהוץ הושלמו. שעות אחר הצהריים היה מוקדשות לאפייה ולפינוקים לנכדים.

בפי חברי הקיבוץ וילדיו נקראה “סבתא חוה”, ואכן הקדישה לכולם תשומת לב כסבתא. תמונה “סבתא חוה” תמונה “סבתא חוה עם עץ פורח”

בשנת 1979 החלו בריאותה וזיכרונה  להתדרדר, ובעקבות כך עברה להתגורר בבית האבות הסיעודי בצפת. שם חייתה כעשור, עד למותה בשנת 1988 מדלקת ריאות. סבתא חוה נקברה במעין ברוך ביום 17.10.1988.

יהי זכרה ברוך

כתבו – טוג’ו ומירה
התחבר אל האתר
דילוג לתוכן