זלמן וינטר ז"ל

מקורות המעיין
"לא כל מה שחלף איננו"

דף הנצחה

זלמן וינטר נולד ב-10 במאי 1928.
נפל מירי מהמארב ליד קיבוץ מעיין ברוך, ב-15 בדצמבר 1947.
נטמן בנחלת יצחק.

זלמן נולד בתל אביב להוריו משה ורחל. את חינוכו קיבל בבית הספר היסודי "יסוד המעלה" וגימנסיה "נורדיה", אך מחוסר אמצעים, לא סיים בהם את לימודיו, ועבר לבית הספר המקצועי על שם מכס פיין ללימודי ערב. בימים עבד ובלילות למד, וכך סיים את בית הספר המקצועי. כמו כן, היה חבר ומדריך בתנועת "גורדוניה", ולאחר מכן "בתנועה המאוחדת".

בן שש עשרה התגייס לשורות ה"הגנה". בשנת 1947 הצטרף עם הכשרתו לקיבוץ מעיין ברוך ועבד בו כמסגר. היה מעורב בחברה ובמשק ותכנן תכניות לעתיד, להביא את הוריו לחיות עמו בקיבוץ. זלמן נשלח על ידי המשק להשתלמות מקצועית בעין חרוד, אך אליה לא הגיע.

ב-15 בדצמבר 1947 יצא זלמן לכפר גלעדי, בדרכו להשתלמות בעין חרוד. איתו בעגלה הרתומה לזוג פרדות היה חבר נוסף וילד בן 6 , יורם, אותו הם ליוו לבית הספר בכפר גלעדי. בדרך, בוואדי חמארה, נתקלו בערבים שארבו להם בין הסלעים וירו על הנוסעים בעגלה.

זלמן נפגע, והחבר השני רץ להזעיק עזרה מהמשק. אך כשהגיעה התגבורת, מצאו את זלמן ללא רוח חיים, כשהוא מגונן בגופו על הילד יורם, שלא אונה לו כל רע. הילד ניצל ואילו זלמן נפל מכדורי המרצחים.
עקבות רוצחיו הובילו לכפר הערבי חסאס (צפונית לקיבוץ הגושרים), ועוד באותו ערב בוצעה על ידי ההגנה פעולת תגמול בכפר.

זלמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בנחלת יצחק.
זכרו מונצח בפינת הזיכרון שבקיבוץ מעיין ברוך יחד עם חללי מלחמת העצמאות, בחוברת "על מות" ובספר ההכשרה "מכפר גלעדי למעין ברוך".

סיפורה של פעולת התגמול 

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן