הרי (צבי) סלבר ז”ל

הרי סלבר ז”ל

ממייסדי הקיבוץ

הרי (צבי) נולד ב-17 במרץ 1916 , בדרום אפריקה.

היה נשוי למזל סלבר (אלעזר), וילדיו הם חגית נוי, עמי (עמיחי) סלבר ועופר סיון.

נפטר במעיין ברוך, ב-27 במרץ 1998, בגיל 82.

הרי , בנם של חנה וחיים סלבר, נולד בעיירה קטנה בדרום אפריקה, לשם הגיעו הוריו מליטא.

היה חניך תנועת הנוער “צעירי ציון”, שהפכה לימים לתנועת “הבונים”, ועלה לארץ כבר בשנת 1935 .

את הכשרתו החקלאית קיבל בקיבוץ גבת, לשם הגיע בהמלצת אברהם הרצפלד. הרי הצטרף שם לקבוצה של חלוצים מדרום אפריקה. לאחר שנתיים בגבת, הקבוצה הצטרפה לפלוגת עבודה של הולנדים שהייתה בזיכרון יעקב ולימים הקימו את קיבוץ שדה נחמיה (חוליות). ניסיון האיחוד לא עלה יפה, וכתוצאה מכך התפזרה הקבוצה הדרום אפריקאית.

הרי הלך לעבוד במושב כפר יחזקאל, ומשם לבאר טוביה ונטעים. הרי עבד בחקלאות במקומות שונים: זכרון יעקב, חדרה, כפר יחזקאל, באר טוביה. ליד נטעים היה פרדס שנקרא “גן רווה”. הפרדס היה שייך למספר משפחות מדרום אפריקה, ביניהן גם משפחתו של הרי. בפרדס “גן רווה” הקפידו להעסיק רק עבודה עברית. הרי הסכים לעבוד שם בתנאי שיועסק כפועל רגיל, ולא כקרוב משפחה של הבעלים. בתקופה זו גם הכיר את מזל אלעזר ממושב בית חנן הסמוך.

הוא עבד בפרדס עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה (1939), ואז התגייס לצבא הבריטי. בשנתיים הראשונות שירת הרי בארץ ישראל, ואז ביקש, וקיבל, העברה לצבא הדרום אפריקאי. כך השיך את שירותו הצבאי במצרים, במדבר המערבי, בטריפולי ובאיטליה. הוא עבר את כל התלאות, המפלות והנסיגות של הצבא הבריטי במדבר המערבי.

בתום המלחמה, בדרכו חזרה מאיטליה לדרום אפריקה לצורך שחרור מהצבא, החליטו מזל והרי להתחתן. מזל הייתה אז עדיין מגוייסת בחיל הנשים הבריטי ה-ATS . הם נישאו בקהיר באוגוסט 1945 בבית הכנסת הגדול הספרדי באמד אל דין, כששניהם עדיין במדי הצבא הבריטי. משם נסעו לדרום אפריקה ושהו בה במשך כשנה, במהלכה חלה אביו ונפטר.

כשחזרו הרי ומזל לארץ, הצטרפו אל חבריהם לגרעין “חלוצים חיילים” שהתגבש עוד בתקופת השירות בצבא הדרום אפריקאי, והיו בהכשרה בכפר גלעדי. שם התאחדו עם שתי הכשרות נוספות שהיו באותה עת בכפר גלעדי, וב-11 במרץ 1947 הקימו את קיבוץ מעיין ברוך.

הרי היה המזכיר והמוכתר הראשון של מעיין ברוך. בקיץ 1947 גוייס על ידי המוסדות לשמש כקצין קשר בין הסוכנות היהודית והצבא הבריטי באיזור הגליל. בתוקף תפקידו זה השתתף בין היתר, במשא ומתן שנוהל עם הלבנונים על הסכם הפסקת האש. הרי חתם מטעם ישראל, ומטעם לבנון חתם מפקד הצבא הלבנוני. המסמך שמור כיום במועצת הבטחון של האו”ם.

עם הכרזת המדינה גוייס הרי לצה”ל, ושירת כקצין במטה חטיבה 9, חטיבת עודד. השתתף במלחמת השחרור, במלחמת סיני ובמלחמת ששת הימים כקצין בדרגת סרן ביחידת המילואים של חיל ההנדסה.

בחיי הקיבוץ מילא הרי תפקידים שונים. היה מזכיר הקיבוץ מספר פעמים וחבר בוועדות מישקיות וחברתיות. בנוסף, היה חבר במליאת המועצה האזורית עם היווסדה.

את רוב שנותיו הקדיש לחקלאות, במיוחד לענף המטעים. הרי הקים את המטעים של מעיין ברוך וריכז את הענף שנים רבות. רבים מחברי המשק ומצעירים שעברו בו, עבדו איתו במטע. כל חברה וחבר לקחו חלק בגיוסים לקטיף ולדילול במטע, בניצוחו של הרי. הוא למד והשתלם בכוחות עצמו כל ימיו, והפך לידען גדול ובר סמכא בתחום גידול הפירות, ושימש מדריך ויועץ לנוטעים באיזור.

ב-1971 היה ממקימי בית האריזה האזורי ת”ג (תפוחי גליל) השוכן באיזור התעשייה הדרומי בקריית שמונה (עדיין ?), ועבד במסגרתו שנים רבות כאיש השדה שלו. כך עבר בקביעות את שטחי המטע ממבוא חמה שבדרום רמת הגולן, ועד להר אודם הסמוך לחרמון ולמשגב עם שבצפון הרי נפתלי. יחד עם זה, המשיך ללוות את עובדי המטע בבית, ותרם להם מניסיונו הרב.

ב-1991 הוענק לו התואר “יקיר הגליל” על תרומתו לענף המטעים. בטקס הענקת התואר לו ולחבריו אמר אהרון ולנסי, ראש המועצה האזורית גליל עליון אז, דברים אלה: ” אנשים בעלי אמונה עזה בדרכם… ידיעה כי משימת ההתיישבות היא המרכזית בתהליך בניין הארץ, מסירות אין קץ למשימה – כל אלה הם מסימני דור החלוצים…” קישור לשיר של מייק

קישור להספדים

יהי זכרו ברוך!

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן