מקורות המעיין
"לא כל מה שחלף איננו"

דף הנצחה

אריה (ג'קסון) יעקבזון


נולד ב 10 בינואר 1928. היה נשוי למזל יעקבסון ז"ל. ילדיהם: רונית און, יעל לינסקר, עומר ז"ל, ורד לב.
נפטר במעיין ברוך ב 19 בספטמבר 2000

אריה יעקבזון (ג'קסון) נולד בחיפה בתאריך 10.1.1928 והיה בן בכור להוריו, חווה וזאב, ואח בוגר לטוג'ו, אברהם. כשנולד, נקרא אהרון, על שם סבו, אבי אימו, חוה יעקבזון לבית הולצמן. שמו התגלגל לכינוי החיבה "אהרל'ה" , ומשם המשיך והתגלגל עד שהיה לאריה.

כשהיה בן שנתיים עברה המשפחה לירושלים והתגוררה סמוך לשכונת מאה שערים. את שנות הגן בילה ב"גן שטראוס" שברחוב צ'נסלר, קרוב לשכונה בה התגורר, ואילו את ביה"ס היסודי התחיל ב"תחכמוני" שבשכונת "מקור ברוך" . כעבור שנתיים בבית הספר הבחינה אימו שאריה והלימודים העיוניים רחוקים זה מזה, וכי כבעל מיומנויות גבוהות בידיו, הוא מתאים יותר לפעילות פיסית. בהעדר מסגרת מתאימה בעיר ירושלים, נשלח אריה למשפחה אומנת בכפר ברוך שבעמק יזרעאל. בגיל עשר לערך מצא בשדה גליל אלומיניום מבריק, רצה לדעת מה יש בתוכו, ודפק עליו בפטיש. הסתבר שהיה זה נַפָּץ מלא בכספית רועמת, אשר התפוצץ, פגע בכף ידו הימנית והוא נזקק לטיפול רפואי ממושך בביה"ח הדסה שבהר הצופים.
בגיל 13 עבר אריה ללמוד בכפר הנוער מאיר שפיה, ושם קיבל את הכינוי "ג'קסון". בגמר לימודיו במאיר שפיה התגבשה הכיתה לחברת נוער, ועברה לקבוצת גבע.

לאחר כשנתיים בקבוצת גבע, התגייס לפלמ"ח יחד עם חבריו לחברת הנוער. ההכשרה המגויסת שהתה בתחילה בקיבוץ משמרות ובהמשך בקיבוץ מסדה. בשנת 1947 הקימו הוא וחבריו להכשרה את "רמת נגב", שהוקם כישוב-משלט באזור באר שבע, מזרחית לקיבוץ צאלים. במהלך מלחמת השחרור נעזב הישוב וחדל להתקיים.
בפרוץ מלחמת השחרור התגייס אריה ליחידת הפרשים של חטיבת הנגב. השתתף בקרבות חוליקאת (חלץ ) ונפצע בפניו מקליע . לאחר שהבריא, חזר לשרת בחטיבה עד אביב 1949.

לאחר שחרורו מהצבא, בא אריה לטבריה, לבקר את אימו שהייתה אחראית על המטבח בבית החולים הסקוטי. שם הכיר את מזל אשר שרתה שם כחובשת. הכירו, התאהבו והתחתנו בשנת 1950, חתונה דתית בראשון לציון אצל משפחתה של מזל. הקימו את ביתם במעין ברוך ובכך הגשימו חלום חלוצי לעבור לקיבוץ, זאת לאחר שטוג'ו כבר חי במעיין ברוך, והציע להם לבוא ולהצטרף לקיבוצו. בילדותם לא זכו להיות הרבה ביחד, אך לימים בנו שניהם את ביתם באותו קיבוץ.
אריה אהב מאד עבודות שדורשות כוח. ידי ברזל היו לו, הוא השתתף בחפירות במצדה, עבד במדגה, במטעים, בפלחה, במפעל בדפנה ובמפעל בקיבוץ, וגם בבית האריזה האזורי ת"ג כאיש אחזקה.
עם השנים נולדו ארבעת ילדיו, רונית, יעל, עומר וורד. דאג לעזור בכל העבודות הפיזיות במשפחה המצומצמת והמורחבת. גיזום, סיוד, עבודות בגינה וכל מטלה שנדרשו לה זוג ידיים טובות.

ג'קסון עם סבתא חוה והבנות (1)
לאחר פציעתו של עומר חזר לעבוד במפעל במעין ברוך.
כתחביב, יצר תכשיטים מאבנים ומזרעים, ושיתף את משפחתו בתחביב זה. אהב ללמד את ילדיו את שמות העצים, מי מהם רעיל ובמה מותר לגעת.
כל המשפחה טיילה הרבה בארץ ואחר כך הצטרפו לחוג משוטטים של בית הלוחם לטייל יחד עם עומר.
אריה למד באפעל היסטוריה של ארץ ישראל, אהב מאד לקרוא ולהעמיק. אהב את הקהילה בה הוא חי, בהתבגרותם היו הוא ומזל יחד בבית ותיקי הגליל בתל חי על אף נכותו.
לימים עבר לבית סיעודי בקיבוץ דפנה, חרף התנגדותו. נפטר בשנת 2000 בבית החולים צפת.
זכה לאחד-עשר נכדים בחייו.

יהי זכרו ברוך

כתבו: רונית, ורד וטוג'ו.

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן