אברהם (ארטור) יעקובוביץ'

נולד בשנת 1903

נפטר בשנת 1976
1903-1976
(אבא של שלמה יהל)
אבא נולד בעיר לודז' בפולין, למשפחה גדולה ואמידה, שהיו ברשותה בית חרושת למרצפות עץ ובית חרושת גדול לטקסטיל. המשפחה הייתה חילונית ומתבוללת, ואבא למד בבתי ספר פולניים ולא היה מודע ליהדותו. אחרי סיום הגימנסיה, הוא התגייס לצבא הפולני ושרת כקצין תותחנים. לאחר שהשתחרר, שלחה אותו המשפחה לצרפת ללמוד הנדסת טקסטיל, ועם שובו לפולין השתלב במפעל המשפחתי.
אבא היה חובב ספורט מוטורי והצטרף למועדון רכיבת אופנועים פולני. הוא הצטיין ברכיבה ואף היה תקופה מסוימת אלוף פולין. הצלחתו עוררה את קנאת חבריו הפולנים, ולראשונה בחייו נתנו לו להבין שהוא יהודי ולא פולני. בעקבות זאת עבר למועדון "מכבי", ובשנת 1935, הגיע למכביה השנייה עם משלחת פולין. המשלחת כולה לא חזרה לפולין, ואבא החל את חיו בארץ כפועל במחצבה, בסלילת כבישים וניכוש פרדסים. ב-1937 הצטרף כמהנדס לבית החרושת "אתא", שהיה בזמן ההוא מפעל הטקסטיל הגדול והמתקדם בארץ. במקביל התחתן עם אמי אסתר קנט, ויחד הקימו את ביתם בכפר אתא (כיום קריית אתא) ושם נולדנו אני ואחותי אריאלה.
בסמוך ללידתי, פרצה מלחמת העולם השנייה, וכל משפחתו הענפה של אבא בפולין נספתה. נותרו לפליטה שתי דודות ובן דוד, שאותו הביא לארץ.
ב-1946, אבא נשלח על ידי "אתא" להקים מפעל אריגה בצפת. כאשר פרצה מלחמת השחרור היה כחבר ומפקד ותיק בהגנה, אחד ממפקדי הרובע היהודי. הבניין ובו העמדה נקובת הכדורים ממנה פיקד, ניצב בצפת עד היום.
אחרי כמה שנים בצפת, המשפחה חזרה לכפר אתא ואבא המשיך את עבודתו באתא, בתפקידי ניהול שונים עד יציאתו לגמלאות. מכיוון שהיה איש עבודה ולא יכול היה לשבת בבית, הצטרף כסדרן ומנהל חשבונות לחברת הובלות שהקים אחד מפועליו לשעבר, ושם עבד עד למותו ב-1976.
אבא לא היה שלם בהתחלה עם החלטתי לחיות במעין ברוך, אבל עם השנים ובמיוחד לאחר שנולדו בנותינו, הלך ונקשר למקום, הרבה לבקר אותנו, ואף התנדב לעזור בהנהלת חשבונות של הקיבוץ. לקראת סוף חיו ביקש ממני להיקבר כאן ואני מילאתי את בקשתו.
אבא היה איש אמת ללא פשרות. בעל מוסר עבודה גבוה ובעל מקצוע מעולה, שזכה להערכה רבה מכול הסובבים אותו ובעיקר אדם צנוע, חכם ורחב אופקים. כל חיו הרבה לקרוא וללמוד, ידע שש שפות והיה בקי בהרבה תחומים. הוא ואימא אהבו מאד מוזיקה ואמנות, וכאשר גרנו בצפת, היו רבים מציירי המקום מבאי ביתנו והיה לנו אוסף אמנות נכבד ויפה.
אני הייתי קשור מאד לאבא. אני מרגיש בחסרונו ובשנים האחרונות אף יותר.
(מצורף רישום עיפרון של אבא אותו עשיתי שלושה ימים לפני מותו).
יהי זכרו ברוך

נכתב ע"י בנו, שלמה יהל ובתו אריאלה ניב.

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן